צור קשר
צור קשר
צור קשר
בדיקת הVS-SENSE הינה בדיקה ביתית לאבחון עצמי של זיהום בנרתיק. ערכת הבדיקה כוללת מטושים המשנים את צבעם במגע עם הפרשות הנרתיק בהתאם לרמת החומציות של ההפרשות. האבחון מתבסס על רמת החומציות הצפויה כאשר קיים זיהום בנרתיק.
דלקת הנרתיק והפות הינה דלקת או זיהום בפות - החלקים החיצוניים של מערכת הרבייה הנשית, או בנרתיק - החלק המחבר את הפות ואת צוואר הרחם. דלקת זו מתאפיינת בהפרשות נוזליות ושאינן שגרתיות מהנרתיק העשויות לגרום לתחושת צריבה וגירוד בפות.
דלקת הנרתיק הינה נפוצה ביותר, בעיקר בקרב נשים צעירות. היא מהווה את אחת מהסיבות המרכזיות לביקור אצל הגניקולוג. הדלקת עלולה להתפתח כאשר האיזון של חיידקי הנרתיק מופר. ישנם מספר סוגים של דלקת בנרתיק, כאשר לכל אחד מהם גורמים, תסמינים ודרך טיפול שונה.
רמת החומציות (pH) של הנרתיק לרוב סובבת בין רמה של 3.8 ועד לרמה של 4.5. במצב תקין ובריא, ישנם בנרתיק גם חיידקים "טובים" (חיידקי לאקטובצילוס) וגם חיידקים "רעים". החיידקים ה"טובים" נמצאים בכמות גבוהה יותר והם אחראים בין היתר על הפקת חומצה לקטית ששומרת על החומציות נמוכה ובטווח התקין.
ישנם גורמים רבים העלולים להביא להפחתה בכמות החיידקים ה"טובים" שבנרתיק, הם כוללים בין היתר אנטיביוטיקה, תרופות שונות, שינויים הורמונליים, התקנים למניעת היריון, יחסי מין ומחלות מין. בחלק מהמקרים החיידקים ה"רעים" משגשגים ועלול להתפתח זיהום חיידקי של הנרתיק. במידה ומתפתח זיהום, רמת החומציות שבנרתיק עולה מעבר לטווח התקין לרמה של 5.0 ואף 6.0.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של דלקת הנרתיק:
זיהום חיידקי של הנרתיק הינו הסיבה הנפוצה ביותר להופעת הפרשות מהנרתיק בקרב נשים צעירות, למרות שזיהום זה עלול להתפתח בכל גיל. בארצות הברית למשל כ-21.2 מיליון נשים בטווח הגילאים 14-49, המהוות כ-29.2% מכלל אוכלוסיית הנשים בטווח גילאים זה סובלות מהזיהום.
זיהום חיידקי של הנרתיק נגרם בעקבות ריכוז גבוה של חיידקים גראם-שליליים כגון גרדנרלה וואגינליס, מאיקופלסמס הומיניס יוראפלסמה, פרבוטלה ואחרים. רמתם של חיידקים אלו עולה על רמתם של החיידקים ה"טובים" ובכך מורידים את ריכוזם בנרתיק, כך שנוצרת פחות חומצה לקטית שמורידה את רמת החומציות. בעקבות זאת רמת החומציות עולה ושכבת ההגנה הטבעית של הנרתיק נפגמת.
זיהום חיידקי של הנרתיק לרוב אינו גורם לתחושת גירוד או לכאב, אך מוביל להפרשות לא ברורות מהנרתיק.
זיהום חיידקי של הנרתיק, לרוב, אינו מסוכן אך עלול להוביל לסיבוכים שונים בעיקר כאשר המטופלת נמצאת בהיריון. כמחצית מהסובלות מזיהום חיידקי של הנרתיק לא חוות תסמינים כלל.
טריכומונאס הינו זיהום חד-תאי (פרוטוזואה) במערכת דרכי השתן והרבייה. ברוב המקרים זיהום זה הינו ללא תסמינים (אסימפטומטי) אך הוא עלול לגרום לדלקת בצוואר הרחם, בנרתיק ובשופכה (הצינור המוביל את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף). על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, טריכומונאס מהווה את מחלת המין שאינה נגיפית (לא נגרמת בעקבות וירוס) הנפוצה ביותר עם 3.7 מיליון מקרים בכל שנה.
זיהום טריכומונאס הינו ללא תסמינים בכמחצית מהמקרים (אצל נשים וגם אצל גברים). הישנות הזיהום זהה אף היא בין המינים אך אצל גברים לרוב הזיהום קל יותר והמערכת החיסונית מצליחה להתגבר עליו בתוך מספר שבועות.
אצל נשים לעומת זאת זיהומי טריכומונאס עלולים להימשך שנים רבות כאשר במהלכן התסמינים שכוללים דלקת והפרשות בעלות ריח לא נעים מהנרתיק עלולים להחריף.
פטרייה בנרתיק (קנדידיאסיס) עלולה להתפתח בעקבות פטרייה הנקראת קנדידה. קנדידיאסיס בנרתיק ובפות הינו זיהום הנגרם כתוצאה מזן של פטריית הקנדידה ופוגע במיליוני נשים בכל שנה. פטריית הקנדידה נמצאת באופן טבעי בגופנו (בעיקר בפה, בגרון, במעיים ובנרתיק) ועל גבי העור ואינה גורמת לבעיות מיוחדות. אך כאשר הסביבה בנרתיק מאפשרת זאת הפטרייה עלולה להתרבות ולגרום לזיהום. מרבית המקרים של פטרייה בנרתיק הינם קלים, אך חלק מהנשים עלולות לפתח זיהום חמור הכולל אדמומיות, נפיחות ונזק לנרתיק. על פי הערכות כ-75% מהנשים בעולם צפויות לחוות פטרייה בנרתיק בשלב זה או אחר בחייהן.
תסמיני דלקת הנרתיק משתנים בהתאם לסוג הזיהום - כמפורט בטבלה הבאה:
| סוג הזיהום | תסמינים |
| זיהום חיידקי של הנרתיק |
-הפרשות מהנרתיק בצבע לבן-אפור. -הפרשות אחידות ונוזליות. -הפרשות בריח המזכיר ריח דגים. -רמת חומציות בנרתיק הגבוהה מ-4.5. |
| טריכומונאס |
-דלקת חריפה יותר. -תחושת צריבה, גירוד וכאב בזמן מתן שתן. -הפרשות בעלות ריח לא נעים. -הפרשות בצבע אפור-ירוק. -רמת חומציות בנרתיק הגבוהה מ-4.5. |
| פטרייה בנרתיק |
-תחושת גירוד וכאב בנרתיק ובפות. -הפרשות לבנות וסמיכות (דמויות קוטג'). -כאב בזמן יחסי מין. -כאב בזמן מתן שתן. -רמת חומציות רגילה בנרתיק - ללא שינוי. |
זיהום משולב בנרתיק המערב יותר מסוג אחד של זיהום הינו קשה יותר לאבחון. תסמיני פטריית הקנדידה מובילים את הרופא לחשוב שמדובר בפטרייה בנרתיק בלבד ולכן הטיפול שהוא מציע הינו חלקי בלבד.
מוטפלות הסובלות מזיהום משולב ומקבלות טיפול חלקי ממשיכות לחוות הפרשות מהנרתיק, ולכן ממשיכות לבקר במרפאה שוב ושוב. במקרים בהם מטופלת סובלת מזיהום חיידקי ומפטרייה בנרתיק, יש לטפל בשתי הבעיות במקביל.
שילוב של טריכומונאס ושל זיהום חיידקי בנרתיק הינו נפוץ למדי אף הוא, אך טיפול אנטיביוטי מסוגל לטפל בשתי הבעיות יחדיו.
לפניכן מספר בדיקות רפואיות נפוצות לפענוח הפרשות מהנרתיק וחסרונותיהם:
| בדיקה | תיאור | חסרונות |
| בדיקה גופנית | בדיקה גופנית ובדיקה חזותית של ההפרשות. הבדיקה משמשת לאבחון כל סוגי הזיהומים. | התסמינים לרוב אינם יחודיים לסוג מסוים של זיהום ולכן קשה לקבוע בוודאות באיזה זיהום מדובר. |
| בדיקה תחת מיקרוסקופ | בדיקת ההפרשה במיקרוסקופ על מנת לאבחן את סוג הזיהום. | מיקרוסקופ אינו זמין תמיד והאבחנה דורשת זמן ממושך. |
| בדיקה של רמת החומציות | בדיקה של רמת החומציות (pH), עוזרת לאבחן זיהום חיידקי וטריכומונאס. | הבדיקה אינה מדויקת בחלק קטן מהמקרים (כ-78% דיוק) שכן היא מבוססת על גוון הצבע המתקבל. |
| בדיקת KOH (אשלגן הידרוקסידי) | הוספת מספר טיפות של אשלגן הידרוקסידי (KOH) לדגימה של ההפרשות מהנרתיק. במידה ועולה מהדגימה ריח המזכיר ריח דגים ניתן להסיק כי מדובר בזיהום חיידקי של הנרתיק. | רגישות נמוכה. |
| בדיקת תרבית תאים במעבדה | שליחת דגימה למעבדה מקצועית לאיתור טריכומונאס וקנדידה. | עלות גבוהה, זמן ממושך עד לקבלת האבחון (כ-48 שעות שבהן נמנע טיפול מיידי). |
| בדיקה ביוכימית | שליחת דגימה למעבדה מקצועית. | עלות גבוהה, זמינות נמוכה, הבדיקה אמנם מדויקת מאוד אך נמנע טיפול מיידי. |
ברוב המקרים זיהום חיידקי בנרתיק אינו גורם לסיבוכים, אך נמצא קשר בין החיידק האופייני לזיהום חיידקי של הנרתיק לבין התפתחות דלקת רירית הרחם ולמחלות דלקתיות שונות באגן. כמו כן, הדבר טרם הוכח אך ישנן ראיות המקשרות את הזיהום החיידקי בנרתיק עם הסיבוכים הבאים:
1. נטייה מוגברת להידבקות בנגיף ה-HIV בעת חשיפה.
2. במידה והמטופלת סובלת מזיהום חיידקי בנרתיק והינה גם נשאית של נגיף ה-HIV, סיכוייה להדביק את בן הזוג בנגיף ה-HIV בזמן קיום יחסי מין גדלים.
3. סיכון מוגבר לפתח מחלת אגן דלקתית לאחר ניתוחים באזור האגן.
4. במידה והזיהום החיידקי מתרחש בזמן היריון הסיכויים להפלה טבעית גדלים, העובר עלול להיוולד בלידה מוקדמת (פג) או במשקל נמוך יותר, הסיכון לזיהום במי השפיר עולה וקיים סיכון לסיבוכים נוספים.
5. הסובלת מזיהום חיידקי בנרתיק נמצאת בסיכון גבוה יותר להידבקות במחלות מין בעיקר כתוצאה מרמת החומציות (pH) שהינה גבוהה מהטווח התקין.
על מנת להימנע מסיבוכים אפשריים אלו, חשוב לבצע אבחון נכון של הזיהום החיידקי ובהתאם לזאת לקבל טיפול נכון. בעיקר בקרב נשים הרות או נשים לפני ניתוחים באזור האגן.
זיהומים במערכת הרבייה אצל נשים הרות קשורים לתופעות הלידה המוקדמת, ירידת המים המוקדמת וההפלה הטבעית. זיהום חיידקי של הנרתיק הינו נפוץ למדי בקרב נשים החוות ירידת מים או לידה מוקדמת. ולכן, על מנת למנוע מצב של לידה מוקדמת מומלץ להיבדק בשלבים המוקדמים יותר של ההיריון. במידה והאישה אכן נמצאת חיובית לזיהום חיידקי בנרתיק יש לטפל בכך.
הפרת האיזון החיידקי וזיהום בנרתיק בשלבים המוקדמים של ההיריון עלולים להוביל לסיבוכים. ככל שהזיהום מתפתח בשלב מוקדם יותר של ההיריון, הסיכון גובר.
במקרים אלו, ניתן לקבל טיפול אנטיביוטי על מנת להפחית את הסיכון ללידה מוקדמת.
ולכן, אבחון וטיפול מוקדמים של זיהום חיידקי בנרתיק הוכחו כיעילים בהפחתת הסיכון ללידה מוקדמת.
נגיף ה-HIV עובר מאדם לאדם בשלוש דרכים שונות:
1. דרך הדם (תרומת דם מזוהמת, שימוש באותה המחט וכדומה).
2. נגיף ה-HIV עלול לעבור מאם לתינוק בזמן לידה או הנקה.
3. דרך מגע מיני. רוב ההדבקות מתבצעות באופן זה.
מחקרים רפואיים שונים מראים כי זיהומים המדבקים באמצעות מגע מיני מגבירים גם את סיכויי ההדבקה בנגיף ה-HIV. ולכן כיום הקהילה הרפואית מכירה בקשר שבין זיהום חיידקי בנרתיק לבין סיכון מוגבר להידבקות בנגיף ה-HIV.
רמת החומציות (pH) שבנרתיק נשמרת בטווח התקין הודות לחיידקים ה"טובים" והינה חיונית לבריאות האישה. חיידקים אלו מייצרים חומרים כימיים שונים כגון חומצה לקטית השומרים על רמת החומציות נמוכה, דבר המונע מזיהום חיידקי בנרתיק להתפתח.
במידה וזיהום חיידקי אכן התפתח בנרתיק, משמע הדבר שהאיזון החיידקי הופר ולכן רמת החומציות צפויה לעלות. כאשר רמת החומציות גבוהה מדי ההגנה הטבעית שלנו נפגמת ונגיפי ה-HIV יכולים לשגשג באין מפריע.
עקב הסיכון המוגבר לסיבוכים מזיהום חיידקי המתפתח לאחר ניתוח, מומלץ לנסות ולאבחן את הסובלות מחוסר איזון בחיידקי הנרתיק כחלק מההכנה לניתוח, ובמידת הצורך לספק טיפול מונע הולם.
מחקרים שונים הראו כי קיים קשר בין מיקרו-אורגניזמים הנפוצים אצל הסובלות מזיהום חיידקי של הנרתיק לבין התפתחות דלקת רירית הרחם.
כמו ברוב הבעיות הנגרמות כתוצאה מזיהום שכזה, גם פה מדובר בחוסר איזון בין החיידקים ה"טובים", לבין החיידקים ה"רעים" שבנרתיק. מומחים מעריכים כי החיידקים ה"רעים" עלולים להגיע מהנרתיק אל עבר רירית הרחם ולגרום לזיהום אף שם.
בדיקת ה VS-SENSE בודקת את רמת החומציות (pH) של הפרשות הנרתיק. כאשר רמת החומציות עוברת את רף הבדיקה, שנקבע לרמת חומציות של 4.7 (לעיתים הרף משתנה כתוצאה מפעילות הבופרים, בטווח של 4.5-5.0), קצה המטוש ייצבע בצבע כחול או ירוק.
ערכת ה VS-SENSE כוללת שני מטושים ואגינליים המצופים בפולימר חדשני של סמן חומציות המגיב בשינוי צבע. כאשר הפולימר, שהינו צהוב בתחילה, נמצא במגע עם נוזלים בעלי רמת חומציות גבוהה, הוא משנה את צבעו לכחול או ירוק.
עיקרון הפעולה של הבדיקה מתבסס על העובדה שזיהום חיידקי של הנרתיק וזיהום טריכומונאס יובילו לעלייה ברמת החומציות של הפרשות מהנרתיק. בכ-78% ממקרי הזיהום רמת החומציות תעלה מעל לרף של 4.7. מאפיין נוסף של זיהומים אלה הינו הדלילות של ההפרשות הנרתיקיות. ניתן להעריך את רמת הדלילות בעזרת מדידת ריכוז החלבונים שבהפרשה.
הכלי הדיאגנוסטי (אבחוני) הנפוץ ביותר כיום לזיהום חיידקי של הנרתיק הינו מדד אמסל (Amsel's criteria). ניתן לאבחן במדויק כ-90% ממקרי הזיהום החיידקי של הנרתיק על ידי עמידה בלפחות שלושה מתוך ארבעת הקריטריונים הבאים:
-הפרשות אחידות ונוזליות מהנרתיק (צבע וכמות ההפרשות משתנה בין מטופלות).
-כאשר מוסיפים אשלגן הידרוקסידי (KOH) להפרשות הנרתיק, מתקבל ריח לא נעים המזכיר ריח דגים.
-הימצאות תאי Clue cells בבדיקת מיקרוסקופ.
-רמת חומציות הגבוהה מ-4.5.
כאשר קיים זיהום חיידקי, הפרשות הנרתיק מתוארות כנוזליות מכיוון שמשתחררת כמות של נוזל חוץ-תאי מדופן הנרתיק. לכן, ריכוז החלבונים והבופרים שבהפרשה צפוי להיות נמוך יותר מהמצופה.
בופר (תמיסת מגן בעברית) הינה תמיסה המסוגלת לשמור על רמת החומציות קבועה ולהתנגד לשינויים בה. ולכן כאשר ההפרשות נוזליות יותר וריכוז הבופרים נמוך יותר, רמת החומציות מסוגלת לטפס בקלות יחסית.
רגישות בדיקת החומציות באמצעות נייר pH רגיל הינה כ-78%. ולכן, בדיקה של רמת החומציות צפויה לפספס כ-22% מהמקרים (ב-22% ממקרי הזיהום תתקבל תשובה שלילית). ערכת הבדיקה לא תוכל לאבחן את המקרים בהם רמת החומציות לא משתנה.
בדיקת ה VS-SENSE מאבחנת מקרים של זיהום חיידקי בנרתיק על פי שני מדדים: רמת חומציות גבוהה מהמצופה בהפרשות הנרתיק וריכוז בופרים נמוך עקב דילול ההפרשות.
סף הרגישות של ערכת הבדיקה הינו כלהלן:
רמת חומציות השווה או נמוכה מ-4.2 - המטוש יישאר צהוב.
רמת חומציות השווה או גבוהה מ-5.2 - המטוש ישנה את צבעו לכחול-ירוק.
רמת חומציות הנמצאת בין 4.2 ל-5.2- המטוש ישנה את צבעו לכחול-ירוק רק אם ריכוז הבופרים הינו נמוך (הפרשות הנרתיק מדוללות).
יש להמתין כ-10 שניות עד לשינוי הצבע.
תוצאות בדיקת ה VS-SENSE היו מדויקות ביותר בהשוואה לכלי האבחון הקליניים. רמת הרגישות של הבדיקה נעה בין 86% לבין 91%, ורמת הדיוק נעה בין 92% ל-93%.
לסיכום, בניגוד לערכות בדיקת חומציות אחרות, בדיקת ה VS-SENSE משלבת בהצלחה את שני מדדי האמסל - רמת החומציות ורמת הדלילות של ההפרשות. כאשר מטופלת סובלת מזיהום חיידקי בשילוב עם זיהום פטרייתי, הבדיקה תזהה את הזיהום.
שילוב שני המדדים (רמת החומציות וריכוז הבופרים) מעלה את רגישות ודיוק הבדיקה ללמעלה מ-90%.
הוראות לשימוש:
תוצאה חיובית של בדיקת ה VS-SENSE
במידה ולאחר כ-10 שניות קצה המטוש משנה את צבעו לכחול או לירוק, מידת החומציות בנרתיק הינה גבוהה מדי וכנראה שמדובר בזיהום. כל שינוי בצבע, אפילו אם חלקי, של קצה המטוש ייחשב לתשובה חיובית.
תוצאה שלילית של בדיקת ה VS-SENSE
במידה ולאחר כ-10 שניות קצה המטוש אינו משנה כלל את צבעו ונותר צהוב, מידת החומציות בנרתיק הינה בטווח התקין וכנראה שלא מדובר בזיהום.
בדיקת ה VS-SENSE מאושרת על ידי תוי התקן והמדינות הבאות:
על פי סקרים שנערכו, נשים רבות ניסו לטפל בעצמן בהפרשות הנרתיק בדרכים הבאות:
מהן ההשלכות של טיפול שגוי?
אבחון עצמי בעזרת ערכת הבדיקה VS-SENSE יכול למנוע זאת!
ערכת הבדיקה הביתית לאבחון עצמי הינה מיועדת לנשים הסובלות מסימפטומים (תסמינים) כגון הפרשות לא רגילות מהנרתיק, או מתחושת גירוד או כאב. האבחון העצמי בעזרת הבדיקה הביתית מאפשר לנשים לזהות האם מדובר בזיהום ובאיזה זיהום מדובר. שכן, ישנם זיהומים (כגון זיהום פטרייתי) שקיים עבורם גם טיפול בבתי מרקחת ללא מרשם. ערכת הבדיקה VS-SENSE מאפשרת לנשים להיות מודעות למצבן ולעקוב אחר הצלחת הטיפול.
.jpg "בדיקל דם סמוי בצואה")
.jpg "בדיקל מנופאוזה")
