אוסטאופורוזיס נחשבת למחלה של מבוגרים, בעיקר בגילאים מתקדמים, בשל ירידה בצפיפות מסת העצם. אבל גם ילדים עלולים לסבול מהמחלה, כמו גם נערות המכניסות את עצמן למשטר דיאטה מסוכן ואף נשים צעירות שבעברן סבלו מבעיות בריאות. כיצד מאבחנים את המחלה בגילאים צעירים ומה יכול למנוע התקדמות של המחלה ולאפשר איכות חיים גם בגילאים מתקדמים?
העצמות בגופנו נמצאות בתהליך דינמי של בנייה והרס במהלך חיינו – כשאנחנו צעירים תהליכי הבנייה עולים על תהליכי ההרס משום שהגוף הצעיר בונה את עצמו, מתחזק, מתחדש ומסת העצם גדלה, עד שהיא מגיעה לשיא בגילאים 30-35. מגיל זה משתנה היחס בין תהליכי הבנייה וההרס, כשהאחרונים גוברים על הראשונים וצפיפות העצם הולכת ופוחתת ובכך העצמות הופכות לחלשות יותר.
מחלת האוסטאופורוזיס מתאפיינת בירידה גדולה בצפיפות ואיכות העצם כך שהיא חלשה ובסיכון מוגבר לשברים. נהוג לחשוב שמדובר במחלה של אנשים מבוגרים – נשים מעל לגיל 50 עם גיל המעבר, וגברים מעל לגיל 70.
יחד עם זאת, גם קבוצות גיל צעירות עלולות להיות בקבוצת סיכון לפגיעה בעצמות ולפתח אוסטאופורוזיס נוער הנחלק לשני סוגים: שניוני ואדיופתי. מדובר במצב רפואי בעייתי משום שלרוב מדובר בגילאים שבין 8-14 בזמן שמסת העצם נבנית.
אוסטאופורוזיס שניוני נגרם בדרך-כלל כתוצאה ממחלות, כמו סיסטיק פיברוזיס, צליאק, מחלת כליות, סוכרת, לוקמיה, דלקות מפרקים בגיל צעיר ומחלות מטבוליות.
אוסטאופורוזיס אדיופתי, מצב שלא נמצאה סיבה לגרימתו, פחות שכיח בקרב ילדים, הוא נפוץ יותר בקרב בנים מאשר בנות, ופורץ בדרך כלל לפני תקופת ההתבגרות.
אבחון של אוסטאופורוזיס אצל צעירים אינו פשוט משום שאין אפשרות להשתמש בבדיקות המתבצעות במבוגרים ומסוגלות לאבחן צפיפות עצם נמוכה – במקרים של ששברים הנגרמים ממכות קלות, הרופא יבצע בדיקה של השלד.
בהתאם לסיבות, יומלץ על טיפול מתאים – אם מדובר בתרופות הפוגעות בצפיפות העצם והתפתחותה, תיבדק אפשרות לשנות את סוג התרופה. אם מדובר במחלה המשפיעה על מצב העצמות, יבדקו אפשרויות טיפול מתאימות למחלה.
ההמלצה הגורפת היא להנהיג אורח חיים בריא, המאפשר צריכה של סידן, חלבון וויטמין D, הימנעות מפעילויות פיזיות שעלולות לפגוע בעצמות, ויחד עם זאת, ביצוע של פעולות פיזיות שיעזרו לחזק את העצמות בגדר האפשר. עם הגיעם לבגרות, מומלץ לילדים שסובלים מאוסטאופורוזיס לבצע בדיקות צפיפות עצם מדי שנה.
אוסטאופורוזיס אצל נשים צעירות נובע מצפיפות עצם נמוכה בשנות השיא ואיבוד מסת עצם לפני גיל המעבר ובמהלכו. שיא צפיפות העצם מגיעה, כאמור, בשנים 30-35, כש-90% מהתפתחות העצם מתרחשת בגיל 18. אצל רוב הנשים מסת העצם נשמרת כפי שהיא עד לגיל המעבר, אז חוסר באסטרוגן בשילוב העלייה בגיל יוצרים מצב של ירידה בצפיפות העצם.
היסטוריה משפחתית, מין (מגדרי) וגזע אחראיים לרוב בניית שיא המסה, אולם תזונה ופעילות גופנית אחראיים ליותר מ-25% מבניית מסת העצם. שיא צפיפות העצם קשור ב-60-70 אחוזים לגנטיקה. במחקר בריאות עצמות במישיגן, נבחנו מעל ל-600 נשים במשך 6 שנים, כדי לבדוק שינויים בצפיפות העצם טרום תקופת גיל המעבר. המסקנות הראו כי צפיפות עצם נמוכה בגיל צעיר עלולה להיגרם ממשקל גוף נמוך (קשורה רבות לאנורקסיה), היעדר וסת, חוסר בפעילות פיזית, עישון, צריכה נמוכה של ויטמין די או סידן והיסטוריה משפחתית של שברים. גם בזמן ההיריון וההנקה ישנו איבוד מסת עצם, אולם הוא נמוך ולרוב מתאזן לאחר שתהליך ההנקה מסתיים.
באשר לתזונה לקויה, בגילאים צעירים הגוף זקוק לסידן ולוויטמין D – שניהם יחד פועלים כדי לאפשר לסידן להיספג בעצמות ולעזור להן להיבנות, במקרים רבים בנות צעירות עושות דיאטות דרסטיות כדי לאבד משקל רב בזמן קצר, הן מבצעות פעילות פיזית מאומצת ללא פיקוח, מדלגות על ארוחות ופעמים רבות לא מקבלות וסת - מה שמשפיע על כמות האסטרוגן בגוף ולפיכך על בניית העצמות. זה עלול לקרות גם אצל ספורטאיות צעירות שמפעילות לחץ על הגוף מבחינת אימונים, ורבות מהן אינן מקבלות וסת עד לגיל מאוחר יותר.
גילוי מוקדם של אוסטאופורוזיס בגיל צעיר מאפשר נקיטת פעולות שיעכבו את התפתחות המחלה, שעלולה בהמשך לגרום לשברים בחוליות הגב, לקיפוזיס (גב קמור), שברים בשורש כף היד וכאבים עזים בגב תחתון. תזונה היא חלק חשוב מאוד בגילאים צעירים, כמו גם פעילות ספורטיבית שאינה מזיקה – על אחת כמה וכמה אם מדובר בצעיר/ה החולה במחלה – יש צורך לחזק את העצמות בעזרת פעילות המפעילה לחץ על השלד, כאמור עם איש מקצוע שמתאים את התרגילים.
במקרים של אוסטאופורוזיס בהם יש סיכון לשבירת חוליות ואי יציבות, בעיקר בגילאים שלפני 50 אצל נשים, אך מעל ל-20, ניתן להשתמש – מעבר לתרגילים ותזונה מותאמים – בעזרים המאפשרים לגוף ללמוד בגיל צעיר כיצד להחזיק את הגוף נכון ויציב כדי להימנע מנפילות ושברים.
ב-2014 נערך מחקר שבדק את חגורת ה-Spinomed על מטופלים עם אוסטאופורוזיס בדרגות שונות. תוצאות המחקר הראו שלבישה של חגורת הגב למשך שעתיים ביום בתקופה של ששה חודשים שיפרה משמעותית – ב-73 אחוזים – בחיזוק שרירי הגב ויציבות הגוף, חיזק ב-58% את השרירים באזור הבטן, שאחראים על יציבות והחזקת הגוף בצורה נכונה, ירידה של 38 אחוזים בכאבים ומכך ירידה של 27% במוגבלות בפעולות יומיומיות וכן עלייה של 15 אחוזים ברווחת החיים.
החגורה פועלת כך שהרצועות הנלבשות על הגב מפעילות את השרירים עד למנח נכון לגוף, כך, בעזרת מנגנון ביופידבק, אנחנו לומדים להחזיק את הגוף בצורה נכונה ויציבה – מונעים נפילות, מצליחים לנשום טוב יותר ולתפקד בצורה טובה בהרבה ומחזירים לעצמנו את שמחת החיים.
האתר אינו מוסד או ארגון רפואי ואין לראות בכתוב מעלה ייעוץ או אבחון רפואי. בכל נושא יש להיוועץ עם איש צוות רפואי מוסמך.