צור קשר
צור קשר
צור קשר
אי שליטה על סוגרים היא בעיה נפוצה וכרבע מהנשים סביב גיל 45 יסבלו ממנה. באוכלוסיה הגריאטרית המספרים מטפסים ל-80%. ידוע כי גם נשים צעירות סובלות מבריחת שתן, בעיקר במהלך פעילות גופנית לאחר לידה.
אחוז קטן בלבד מהנשים הסובלות מבריחת שתן ידווחו על הבעיה (כ-30%) למרות שב80% מהמקרים ניתן למצוא טיפול יעיל שיפחית או ימגר את הסימפטומים. רובן יחכו בממוצע כ-3 שנים עד שיפנו לטיפול. זאת בשל התפיסה הרווחת כי זוהי בעיה הקשורה במהלך הטבעי של ההזדקנות ואינה ניתנת לטיפול (נתונים של ה NAFC - national association for continence states).
קיימים 4 סוגים עיקריים של "בריחת שתן":
Stress .1– כשהלחץ הבטני גבוה מהתנגדות שרירי רצפת האגן. תהיה דליפה בשיעול, התעטשות, הרמת חפצים כבדים ובביצוע פעילות גופנית. הטיפול המרכזי הינו התנהגותי, הכולל חיזוק שרירי רצפת אגן.
Urge .2– קושי למנוע דליפת שתן עד ההגעה לשירותים. אופייני בעיקר מעל גיל 65. הטיפול משלב תכנית התנהגותית לצד טיפול תרופתי. לעיתים ניתן יהיה עם הזמן להפחית או להפסיק את השימוש בתרופות בעזרת תכנית התנהגותית בלבד.
3. Mixed– שילוב של Stress ו-Urge.
Overflow .4– קושי בהתרוקנות מלאה כתוצאה מחולשת שרירים או חסימה. לרוב יחייב טיפול תרופתי. אחוז קטן בלבד יסבלו מסוג זה של בריחת שתן ( %5-10).
את שרירי רצפת האגן מחזקים בעזרת תרגול, כמו כל שריר אחר בגוף. הבעיה היא ששרירים אלה חבויים מהעין ולכן הדרך היעילה לעורר את המודעות לתפקוד השרירים הללו ולהבין מתי וכמה הם מתכווצים היא בעזרת מכשיר ביופידבק. תרגול ביתי המשלב ביופידבק ותרגילי חיזוק יוביל לשיפור בכוח ובתזמון שרירי רצפת האגן.
הביופידבק הוא מכשיר ביתי קטן קל במיוחד לתפעול וניתן להכשרה או לרכישה. הוא מתחבר לאלקטרודה המוחדרות לוואגינה. האלקטרודה ניתנת להחדרה גם ללא הסרת הבגדים ומאפשרת תרגול נינוח גם תוך כדי פעילויות יומיום במצבים שונים - ישיבה/ עמידה וכד'.
המכשיר נותן משוב על עוצמת כיווץ שרירי רצפת האגן. כאשר מתבצע כיווץ ידלקו יותר נורות וישמע צליל הולך וגובר. סף הכיווץ אליו צריך להגיע ניתן לכיוונון ונקבע אישית לכל מתרגלת בהתאם לכיווץ המקסימלי אליו היא מסוגלת להגיע. סף זה ילך ויעלה ככל ששרירי רצפת האגן יתחזקו.
לפני הטיפול בביופידבק יש צורך בהערכה של איש מקצוע (פיזיותרפיסט, אורוגניקולוג וכד') ובדיקה של- מחלות רקע, תרופות, בדיקה פיזיקלית, אורודינמיקה וכד'. ישנם מקרים בהם הביופידבק לא יעזור לפתור את הגורם (לדוגמה במקרה של טרשת נפוצה, גידול, סכרת וכד') אולם עשוי להביא לשיפור בסימפטום של דליפת השתן. בנוסף, שבוע לפני שהמטופלת פונה לטיפול, כדאי שתנהל יומן המפרט בין היתר אירועים של דליפת שתן - באילו פעילויות זה קרה, כמות וסוג הנוזלים שצרכה וכדומה.
מינון טיפולי מומלץ - 5-10 חזרות * 3-5 סטים (כיווץ והרפיה) * 2-3 פעמים ביום. כל סט אורך כ 1 וחצי עד 2 דקות. רצוי לחלק את התרגול לאורך היום ולשלבו בתוך פעילויות היומיום.
לאורך כל תקופת הטיפול רצוי להמשיך ולנהל יומן שיפרט את אירועי דליפת השתן.
גם בסיום הטיפול, רצוי להמשיך לתרגל ולחזק את שרירי רצפת האגן בכדי למנוע את הישנות הבעיה.
אי שליטה על סוגרים היא לא גזירת גורל אלא בעיה שניתנת ברובה למניעה. תרגול חיזוק שרירי רצפת האגן ביחד עם מכשיר ביופידבק הוא טיפול התנהגותי יעיל מאוד בשל היותו קל לתרגול, זול עם אחוזי הצלחה גבוהים. רוב המטופלות יכולות לתרגל בעזרת מכשיר ביתי ולהשיג שליטה טובה על הסוגרים תוך 4-8 שבועות.
האתר אינו מוסד או ארגון רפואי ואין לראות בכתוב מעלה ייעוץ או אבחון רפואי. בכל נושא יש להיוועץ עם איש צוות רפואי מוסמך.
