על פי הערכות, כ-10% מאוכלוסיית הנשים הבוגרות בעולם סובלות מליפואדמה (בצקת שומנית בעברית).
ליפואדמה הינה מחלה תורשתית וכרונית של רקמות השומן בעיקר באזור הרגליים.
שימו לב, אין להתייחס לאמור כאל המלצה רפואית אלא ככתבה אינפורמטיבית בלבד, בכל מקרה יש להיוועץ ברופא.
תמונת מקור - https://www.medi.de/en
חשוב לציין שליפואדמה אינה הצטברות שומן הנגרמת כתוצאה מהשמנת יתר, אלא מכמות גדולה של רקמת שומן אשר עברה שינויים פתולוגיים. מכיוון שליפואדמה מתרחשת כמעט אך ורק בקרב נשים, ההערכה היא שהגורם לה הוא שינויים הורמונליים. מספר הגברים המועט שאובחנו כסובלים מליפואדמה סובלים גם מנזקים בכבד.
בניגוד ללימפאדמה, הניתנת לאבחון על ידי תוצאה חיובית ב"מבחן סטמר" (Stemmer's sign), הסובלים מליפואדמה צפויים לקבל תוצאה שלילית. בדיקה זו נחשבת ליחסית אמינה ומאוד פשוטה לביצוע – נסו למשוך קפל עור כלפי מעלה (למשל בגב כף היד). אם משימה זו מתבררת כקשה, או אף בלתי אפשרית, ניתן לפרש זאת כתוצאה חיובית וכסימן ללימפאדמה. לעומת זאת, אם ניתן למשוך את קפל העור, ניתן לפרש זאת כתוצאה שלילית וכסימן אפשרי לליפואדמה.
מלבד זאת, סימנים אחרים לליפואדמה עשויים להיות דליות ברגליים או נפיחות ברגליים בעיקר במהלך שעות אחר הצהריים והערב.
בניגוד ללימפאדמה, ליפואדמה תמיד תהיה סימטרית. הסימטריות תבוא לידי ביטוי בעיקר ב"שקי העור" שבאיזור הירכיים והישבן.
האזורים הפגועים צפויים להיות רגישים למגע וללחץ. בשלבים המתקדמים, אפילו לבישת בגדים צמודים צפוייה לגרום לכאב.
ליפואדמה מתרחשת כמעט אך ורק בקרב נשים, ולכן מומחים רבים סבורים שהסיבה לליפואדמה היא הורמונלית. בדרך כלל, ליפואדמה נוטה להתפתח בסוף גיל ההתבגרות, במהלך הריון או בהגעה לגיל הבלות. כמו כן, יש לציין שהנטייה לפתח ליפואדמה היא תורשתית.
ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר ושמירה על תזונה תקינה עוזרים מאוד בשלבים המוקדמים של ליפואדמה. מומלץ לבצע פעילות גופנית לפחות כ-3 פעמים בשבוע למשך 45 דקות (שכן גופנו מתחיל לשרוף שומן רק לאחר כ-30 דקות של פעילות גופנית). חשוב לחבוש חבישות לחץ ייעודיות במהלך ביצוע הפעילות הגופנית על מנת למנוע נפיחות ולשפר את זרימת הדם.
ליפואדמה הינה מחלה כרונית אשר כרגע לפחות, לא ניתן לרפא באופן מלא. עם זאת, ניתן להגיע לתוצאות מעולות ולנהל אורח חיים תקין בעזרת טיפול נכון.
פעילות גופנית – מומלץ לבצע פעילות גופנית אך ורק כאשר חובשים את חבישות הלחץ שמונעות את המשך התפתחות הנפיחות. במידה ולא תחבשו אותם, הנפיחות עשויה רק להחמיר. נסו לבצע הליכות, טיולים (הייקינג) וכל פעילות אירובית שתזרים את הדם ברגליים.
*מומלץ גם לשחות או לבצע הליכות בתוך המים – שם אין צורך בחבישות לחץ מכיוון שלחץ המים מבצע את אותה הפעולה.
ביגוד נוח – וודאו שהינכם לובשים בגדים מרווחים ונעליים שטוחות ונוחות, רצוי להימנע מבגדים לוחצים, חגורות וחזיות.
תזונה תקינה – "כריות" השומן האופייניות לליפואדמה אינן נגרמות כתוצאה ממשקל יתר, ולכן לא ניתן להיפטר מהן על ידי דיאטה. עם זאת, לירידה במשקל ולביצוע פעילות גופנית (עם חבישות לחץ בלבד!) יש יתרונות רבים. השתדלו שלא לעלות במשקל בכל מחיר. ובמידה והנכם אכן סובלים ממשקל יתר, נסו להפחית ממשקלכם עד להגעה לערך BMI תקין שבין 19 ל-25.
טיפול תרופתי – לצערנו אין כרגע טיפול תרופתי לליפואדמה.
היגיינה וטיפול בעור – לטיפול בעור ולשמירה על ההיגיינה יש חשיבות מיוחדת לסובלים מליפואדמה. טפלו בעור גופכם בעדינות והשתמשו רק בתכשירים שאינם חומציים (pH נייטרלי). אין לבצע שימוש בדאורדורנטים באיזורים הפגועים!
חבישות הלחץ עוזרות להפחית את הנפיחות או לפחות לשמור שלא תחריף. במהלך השלב הראשון של המחלה, ניתן להשתמש בחבישות לחץ באריגה עגולה ללא תפרים בדרגת לחץ CCL2 או CCL3, אך המומחים ממליצים על חבישות לחץ באריגה שטוחה לרוב המטופלים. נסו, במידת האפשר, לחבוש את חבישות הלחץ בכל יום אך לפחות למשך 3 ימים בשבוע ובמהלך ביצוע פעילות גופנית.
בעקבות ביצוע שיטת טיפול זו עלולים להיווצר "שקעים" בעור בנקודות השאיבה. אך אל חשש, בעזרת חבישת לחץ מתאימה שקעים אלו ייעלמו. יש להיוועץ ברופא לגבי מידת ההתאמה של שיטת טיפול זו עבורכם.
במידה והרגליים, הירכיים או הישבן שלכם גדלים אל תחשבו ישר על דיאטה. פנו לרופא המשפחה שלכם ובררו האם ייתכן שהנכם מפתחים ליפואדמה. במידה שכן, הקפידו לבצע את ההנחיות המפורטות במאמר זה – בצעו פעילות גופנית, שמרו על תזונה בריאה והקפידו לחבוש את חבישות הלחץ. כך תוכלו לשמור על איכות חיים גבוהה ועל אורח חיים תקין לצד ליפואדמה.
בברכת החלמה מהירה,
צוות דין דיאגנוסטיקה