מגילת העצמאית

מערכת דין,

11 ינואר 2018

על החזרה לשגרה לאחר הלידה

כל אימא יודעת שחופשת לידה היא לא באמת חופשה. למרות זאת, קשה להסביר למי שטרם ילדה, כמה הצירוף "חזרה לעבודה" יכול לעורר רגשות מעורבים. לחזור למקום שהיה פעם חלק מאוד גדול מחייך, ונדחק הצידה למשך אותה תקופה ארוכה (לעיתים לא מספיק ארוכה), יכול להיות מאתגר. הרבה פעמים אנחנו מפחדות שמישהו יתפוס את מקומנו, ושלאותה "חופשה" יהיו השלכות שנתקשה להתמודד איתן.

את מקום העבודה שלי עזבתי חצי שנה לאחר שילדתי לראשונה, לפני 4 שנים. באותו זמן האמנתי שמדובר בסך הכול בפסק זמן, הארכה של חופשת הלידה. כולנו שמענו בעבר על "משרת אם" וחשבתי שזו תהיה גם הדרך שלי לשלב בין אמהות לעבודה. מהר מאוד הבנתי שאין כזה דבר פחות שעות עבודה לאימא. בסופו של דבר, כולנו עובדות מסביב לשעון.
למרות זאת לא התייאשתי, אני לא האימא היחידה שמחפשת עבודה ועל אף הקושי האמנתי שבסופו של דבר ימצא פתרון. אך הוא לא נמצא.

למזלי (וגם הרבה בעזרת בן זוגי), מצאתי את עצמי כעצמאית. 4 שנים ו-3 ילדים קדימה גיליתי שכל "חופשת לידה" שלקחתי הייתה קצרה מקודמותיה, עד שהן פשוט נעלמו. אמנם זה לא לקח יום-יומיים (בכל זאת הגוף זקוק להחלמה אחרי לידה) אבל כבר חודש אחרי הלידה האחרונה מצאתי את עצמי מתאימה את הלו"ז שלי ושל משפחתי כדי להצליח להכניס לסדר היום גם עבודה. זה כל היופי בלהיות עצמאית – אבל גם הקושי העיקרי – את זו שמקבלת החלטות ומחליטה איך יראה היום שלך. מצד שני, הכול תלוי בך, אין לאן לברוח - אין חברה שתחפה עלייך בימים שאת עמוסה, אין לך בוס שיבדוק אותך ולפעמים גם אין לך אוויר לנשום כי את בכלל עובדת מהבית.

והנה עוד דבר שלא תמיד מדברים עליו – להיות עם התינוק כל היום יכול להיות מתיש וחונק, במיוחד כשהגוף עוד בהתאוששות אחרי לידה וכואב (לא כולנו התאוששנו מהר כמו מיכל הקטנה!). תינוקות דורשים את כל המשאבים שלנו ולא בדיוק מגיעים עם הוראות הדרכה. לפעמים את רק רוצה לברוח.

וכאן נכנס העניין של יציאה לעבודה. כן, גם האימא הכי מאוהבת וטובה צריכה לפעמים לצאת לעבוד, וזה לא רק עניין של כסף. העבודה יכולה להזכיר לך מי את, שהעולם שלך לא נתחם לגינה הציבורית ושאת יכולה להסתובב גם בלי כתמי פליטות. את מקבלת פידבקים מאנשים שמכירים בכישרונות שלך, מבינים מי את והכי חשוב – את שותה את הקפה שאת אוהבת בשקט. יש יותר טוב מזה?

זה יכול להיות מרגש וכיף ולפעמים נותן לך את הבוסט לאגו שאת כל כך צריכה בימים האלו, אבל רגשות האשם... הם שם לא משנה מה. השארת את הילד לבד? את מרשה לעצמך ליהנות? איזו מין אימא את? יש מישהו שתלוי בך, שצריך שתאכילי אותו ותשחקי איתו ואת זו שסחבת אותו תשעה חודשים.

את לא תצליחי להיפטר מהם, מרגשות האשם - הם שם כנראה כדי להישאר. אולי אימא שלך הזהירה אותך מהם מראש, הם נוחתים ברגע שהתינוק מגיע לעולם - אבל את יכולה להשתיק אותם. חזרה לעבודה יכולה להיות קלה ומבורכת אם רק תתכונני אליה. זה בטח לא צריך להשפיע על היכולות שלך כאימא.

לא בטוחה איך עושים את זה? הנה כמה טיפים:

• אל תפחדי לדבר – חברות? בן או בת זוג? משפחה? אל תפחדי לשתף אותם במה שעובר עלייך. יש סיבה שהאנשים האלו בחיים שלך וגם אם זה לפעמים נראה כך, את לא הראשונה שעוברת את זה ובטח לא צריכה לעבור את זה לבד.
   
• בקשי עזרה – אותם אנשים שהזכרתי קודם? זה לגמרי לגיטימי להיעזר בהם. לרוב את תדעי מראש איפה את הולכת להזדקק ואין סיבה שלא תעזרי באנשים. גם את בטח היית שם בשבילם.
   
• התלבשי! – כן, גם דברים גשמיים חשובים כאן. הגוף שלך עבר תהליך של 9 חודשים וחוויה לא קלה בסופו, ומגיע לו להתחדש. זה לא רק הצורך להתגנדר (לא שהוא פחות חשוב, כן?), אלא גם לדאוג שיהיה לך נוח. חזייה טובה תהיה מאוד שימושית בימים האלו.
   
• אל תפחדי לשאוב – אם כבר מדברים על חזיות, צריך לדבר גם על מה שמתחתיהן. הצטיידי במשאבת חלב טובה, כזו שתהפוך את הפעולה ליותר סימפטית, ולא חסרות כאלו בשוק. המלצה שלי? אמדה. הפינס או המיה ג'וי, שתיהן מצויינות וניידות. דיברנו על דרך להקל על המצפון ועלייך? הנה אחת.
  פרילנסרית, בחופשת לידה, עובדת מחוץ לבית או נשארת עם הילדים – כולנו אמהות טובות וכדי להיות כאלו חשוב שלא נשכח לדאוג גם לעצמנו.