צור קשר
צור קשר
צור קשר
במהלך חיינו עצמותינו עוברות תהליכים של בנייה והרס בעזרת תאים בוני עצם ותאים הורסי עצם הפועלים זה לצד זה ליצירת עצמות חזקות. בשלב מסוים גובר תהליך ההרס ועלול לגרום לדלדול העצם, מה שיוביל לשברים שייווצרו אצלנו בקלות משום שהעצמות שלנו חלשות. המצב הזה הפיך לבני הגילאים 40-60, ובעיקר לילדים ולנכדים שלנו שיכולים כבר היום לפעול כדי לשפר את המשך חייהם.
אוסטאופורוזיס היא סוג של מחלת עצמות, ובשמה העברי היא נקראת דלדול של העצם. היא מתרחשת כשדחיסות המינרלים בעצם פוחתת וכתוצאה מכך נפגעת מסת העצם, צפיפותה ואיכותה , מה שיוביל לסיכון מוגבר לשברים.
במהלך חיינו העצמות שלנו עוברות תהליכים של בנייה והרס בעזרת תאים בוני עצם ותאים הורסי עצם הפועלים זה לצד זה ליצירת עצמות חזקות וספיגתן. התהליכים הללו מושפעים מגורמים שונים וכמות תאי העצם בשיאה שונה מאדם לאדם.
פגיעה בכמות תאי העצם שלנו עלולה להיגרם על ידי גורמים תורשתיים לרבות משקל גוף נמוך, מחלות תורשתיות ועוד; וכן מגורמים סביבתיים הכוללים, בין היתר, תזונה לקויה, היעדר פעילות גופנית, עישון, מחלות כרוניות, טיפולים ותרופות שונות לדוג' ממשפחת הקורטיקו-סטרואידים, שניטלו במהלך השנים.
בתחילת חיינו, בילדות ובעיקר בתקופת ההתבגרות, כשהגוף שלנו גדל, תהליך הבנייה של העצם חזק ומהיר יותר מתהליך הספיגה (הפירוק) שלה. למעשה, שיא המסה של העצמות הוא בין הגילאים 20 ל-30 והוא זה שישפיע גם על מסת העצם שלנו בגיל המבוגר. כלומר, ככל שהעצם נבנתה בצורה חזקה ומיטבית בגיל צעיר, כך היא תשמור על עצמה בגיל מבוגר יותר.
בעשורים השלישי והרביעי לחיינו קצב הבנייה וקצב הספיגה שווים זה לזה, כך שכמות העצם לא משתנה. בהמשך ובמיוחד אצל נשים לאחר הפסקת המחזור, עולה קצב הפירוק של העצם על קצב הבנייה, ולכן יש ירידה הדרגתית ומתמשכת בכמות העצם.
מחלת האוסטאופורוזיס מתאפיינת בשני מצבים, הראשון, הנקרא גם אוסטאופרוזיס ראשוני, יכול להתרחש בשני המינים בכל הגילאים. יחד עם זאת, נשים נוטות יותר למחלה עם העלייה בגיל בשל שינויים הורמונים. המצב השני נקרא אוסטאופורוזיס משני והוא נגרם כתוצאה מבעיות רפואיות כרוניות או מחלות דוגמת הצליאק, וכן שימוש בתרופות שונות הפוגעות בצפיפות העצם .
נשים נוטות יותר ללקות באוסטאופורוזיס ולסבול יותר משברים בגילאים מבוגרים, בעיקר לאחר גיל המעבר. זאת מאחר והמחלה מושפעת בעיקר מהורמון המין הנקבי אסטרוגן, ומאחר ומלכתחילה לנשים יש שיא מסת עצם נמוכה ב-30% מזה של גברים ..
אחת מכל שלוש נשים, ואחד מכל 12 גברים יחלו באוסטאופורוזיס. ההערכה היא כי בישראל בקרב נשים בגילאים 54-45 קיימים 9 אחוזים של נשים הלוקות במחלה, ומעל גיל 65 האחוזים עומדים על כ-30%.
מחלת האוסטאופורוזיס מתפתחת בהדרגה ולעיתים כלל לא שמים לב שהיא מתפתחת משום שאיננה גורמת לכאבים כלשהם. התסמין העיקרי שלה, שהוא הנטייה לשברים בעצמות, עלול לא להתגלות במשך שנים משום שהחולה אינו סובל משברים העלולים להיגרם כתוצאה מתאונות. למעשה, מסת העצם עלולה לרדת בעשרות אחוזים לפני שיופיעו שברים שיביאו לאבחון המחלה.
הסימנים הראשונים לדלדול עצם הם לרוב כאבי גב ושברים שנגרמו לאחר חבלה מינורית או ללא כל חבלה. המקומות האופייניים לשברים ללא חבלה הם חוליות עמוד השדרה התחתון (שברי דחיסה). ריבוי שברי דחיסה בחוליות מתבטא בירידה בגובה ולעתים בעיוותים בעמוד השדרה. שברים עקב חבלות קלות, כתוצאה מנפילות, יהיו לרוב בשורש כף היד ובצוואר הירך. שכיחות השברים בצוואר הירך עולה באופן חד לאחר גיל 70.
זיהוי מוקדם של דלדול עצם יאפשר להתחיל טיפול שיעצור או יאט את קצב אובדן מסת העצם. הבדיקה שנחשבת למדויקת ביותר באבחון דלדול עצם היא בדיקת ה- DXA. בדיקות נוספות כוללות דם, מדידת סידן, זרחן, ויטמין D, טסטוסטרון, בלוטת התריס ותפקודי כליות.
ההמלצה היא כי כל אישה מעל גיל 65 צריכה לבצע בדיקה לצפיפות עצם. לנשים בקבוצות סיכון, מומלץ לבצע בדיקה בין הגילאים 64-60. גורם הסיכון העיקרי הוא משקל גוף הנמוך מ-70 ק"ג. את הבדיקה יש לבצע לאחר הפניה מרופא המשפחה. לאחר קבלת התוצאות תופנה המטופלת לרופא המומחה המתאים.
סיכון מוגבר יכול להימצא אצל אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן אצלו שבר אוסטיאופורוטי, מי שמשקלם נמוך מאוד (BMI מתחת ל-19), מי שלוקים במחלות גושה, טרשת נפוצה, תסמונת קושינג, מחלות העצמות השבירות, וכן פעילות יתר של בלוטת התריס ומחסור בטסטוסטרון. כמו כן, אנשים המרותקים למיטה או לכסא גלגלים, או מטופלים בתרופות שונות למעלה ממספר חודשים, המשפיעות על צפיפות העצם.
הבדיקה, מלבד זיהוי אוסטאופורוזיס, מאפשרת לחזות גם את הסיכוי להתפתחות שברים בטווח הקצר ומאפשרת מעקב אחר התקדמות המחלה.
אבחון מוקדם של אוסטאופורוזיס חשוב בכדי לעצור את מהלך המחלה מוקדם ככל האפשר ולאפשר ניהול אורח חיים תקין ובריא ללא הסבל הפיזי והנפשי הנלווים למחלת האוסטאופורוזיס.
דו"ח של הקרן הבינלאומית לאוסטאופורוזיס (International Osteoporosis Foundation) משנת 2010 מציג נתונים, בהתבסס על מחקרים של ארגון הבריאות הבינלאומי, המראים כי קיימת עלייה במספר החולים במחלה מדי שנה. בשנת 2010 נמצאו כ-27.5 מיליון חולים באיחוד האירופי בלבד, והצפי הוא שבשנת 2025 המספרים יעלו לכ-33.9 מיליון חולים. מעבר לפגיעה הקשה באיכות החיים, מדובר בעול כלכלי גדול – כך מראה הדו"ח כי בשנת 2010 עלות הטיפול במחלה באיחוד האירופי בלבד עמדה על סך של 37 מיליארד יורו, כך שלאוסטאופורוזיס יש השפעות לא רק בריאותיות כי אם גם כלכליות.
לכן, חשובה מאד המניעה, בעיקר משום שבמצבים המתקדמים של המחלה הטיפול הוא מוגבל. מניעה כוללת שמירה על מסת עצם בעזרת אורח חיים הכולל פעילות ספורטיבית סדירה, צריכה מספקת של סידן על ידי תזונה נכונה ונטילת תוספי מזון לפי הצורך, במקרים מסוימים יינתן טיפול תרופתי בהתאם למצב המטופל/ת.
המינון המומלץ לצריכת סידן בקרב האוכלוסייה הכללית, לרבות נשים בהיריון ומיניקות, הוא 1,000 מיליגרם ליום. עבור האוכלוסייה המבוגרת ונשים בגיל המעבר, המינון הוא 1,500-1,200 מיליגרם ליום. ניתן לפנות לרופא מומחה לאנדוקרינולוגיה ורפואה מטבולית או לדיאטנ/ית שימליצ/ו על המינון ועל אופן הנטילה המיטבי.
ויטמין D הוא בעל תפקיד חשוב בספיגת הסידן בגוף ויחד הם חיוניים לבניית עצמות חזקות ובעלות צפיפות עצם בגילאים צעירים, ולשמירה על העצמות בגילאים מתקדמים. מקורו של ויטמין D, כמו ויטמינים אחרים, במזונות שונים ובתוספי מזון, אך יש לו מקור נוסף – אור השמש. למרות שבישראל היא מדינת שטופת שמש, ממצאי מחקר שנעשה על ידי קופ"ח לאומית ופורסמו באפריל השנה הראו כי רוב הישראלים סובלים ממחסור בוויטמין זה, בין הסיבות לכך - השימוש במסנני קרינה למניעת סרטן עור, מרבית מקומות העבודה הם משרדים סגורים שאינן מאפשרים כניסת אור שמש וכן מזונות מעובדים שאיבדו את ערכם התזונתי. מומלץ לבצע בדיקות המראות האם יש צורך ליטול את הוויטמין – הצריכה המומלצת היא 1,000-800 יחידות ליום.
משקל גוף נמוך (BMI נמוך מ-19) הוא גורם משמעותי למחלה, שמירה על מסת גוף תקינה, תזונה בריאה והימנעות מעישון ומצריכה גבוהה של אלכוהול וקפאין יכולים להקטין את הסיכון לחלות במחלה.
פעילות מאמצת עצם כמו הליכה יומיומית של כחצי שעה ותרגילים היוצרים עומס משקל על מערכת השלד עשויים לעכב את התפתחות המחלה. לאלו בסיכון ולאלו הסובלים מאוסטאופורוזיס מומלץ לבנות תכנית אימונים מיוחדת הנבנית על ידי איש מקצוע מוסמך שעבר הכשרה בנושא. כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסט/ית.
בנוסף, חשובה גם השמירה על יציבה נכונה של הגוף – כשאנחנו עומדים או יושבים בצורה לא נכונה – הגב מכופף קדימה, הכתפיים שמוטות וכדומה – אנחנו מפעילים לחץ מוגבר על החוליות, שעלול להוביל לשברים במקרים בהם העצמות חלשות ופריכות.
יציבה נכונה תפחית עומסים מיותרים על העצמות והמפרקים ,תעודד חיזוק של השרירים המייצבים, תפעיל כוחות שיחזקו את העצמות ובנוסף כאשר פלג הגול העליון זקוף יותר, הנשימה תהיה קלה ומלאה והתפקוד הגופני כולו ישתפר משמעותית.
חגורת הSpinomed- מבית חברת Medi גרמניה המשווקת בישראל על ידי חברת "דין דיאגנוסטיקה" נלבשת כמו תיק גב ונועדה לחזק את השרירים זוקפי הגב ולסייע להפחית עומס מחוליות הגב ולשמור על עמוד השדרה זקוף ויציב. השימוש ב- Spinomed מעודד הפעלה אקטיבית של זוקפי הגב.
כשהגוף נמצא ביציבה לא נכונה, ה-Spinomed נכנס לפעולה על ידי יצירת לחץ עדין המניע את המטופל/ת להפעיל באופן אקטיבי את השרירים שאחראיים ליציבה הנכונה לגוף. תגובת הרפלקס היא להפעיל את השרירים עצמאית וכך ללמד את הגוף להיות במצב ובמנח נכונים , זהו למעשה מנגנון ביופידבק. כתוצאה מכך, פלג הגוף העליון מתיישר בעדינות ונמנעת עקמומיות עמוד השדרה המתאפיינת אצל חולי אוסטאופורוזיס שעברו שברים בחוליות. התהליך הוא הדרגתי על מנת לאפשר לגוף להתרגל ולשרירים להתחזק וכך לשמר את היציבה האופטימאלית לגוף שלנו ולהפחית כאבים בצורה משמעותית.
מחקרים שנעשו בשנים 2004 ו- 2011 הראו כי תוך ששה חודשים של שימוש ב-Spinomed לאימון שרירי הגב ופלג הגוף העליון, התחזקו השרירים ב-72 אחוזים.
השרירים המחוזקים הפחיתו את רמת הכאב בצורה משמעותית עד כדי ירידה של 47 אחוזים בדרגת הכאב. בנוסף, נמצא כי השימוש בחגורת Spinomed מגביר את שיווי המשקל באופן ניכר (עד 32% )ומעודד ניידות גבוהה יותר שעשויה להקטין את הסיכון לנפילות שמובילות לשברים.
מקורות
מתוך מניעת אוסטאופורוזיס, אבחון וטיפול, מסקנות מכנס המכונים הלאומיים לבריאות NIS))בארה"ב, 2000
מתוך הנחיות קליניות אבחון וניהול של אוסטאופורוזיס בקנדה, מגזין האגודה הרפואית הקנדית, 2002
מתוך בדיקת צפיפות העצם והשלכות על אוסטאופורוזיס בנשים מבוגרות יותר, "מגזין הרפואה של ניו אינגלנד, מסצ'וסטס", 2012
Effects of a New Spinal Orthosis on Posture, Trunk Strength, and Quality of Life in Women with Postmenopausal Osteoporosis: A Randomized Trial. American Journal of Physical Medicine & Rehabilitation. 2004
Effects of Two Newly Developed Spinal Orthoses on Trunk Muscle Strength, Posture, and Quality-of-Life in Women with Postmenopausal Osteoporosis: A Randomized Trial. American Journal of Physical Medicine & Rehabilitation, 2011
