פעולת הנשימה היא משהו שאנחנו מבצעים באופן טבעי וקבוע, בלי לחשוב עליו יותר מדי. הבעיה מתחילה כשאנחנו מרגישים שאין לנו אוויר, שלא משנה כמה נשאף לתוך הריאות, תהיה חסימה ולא מספיק חמצן יגיע לאיברים השונים. אז מה מרגישים כשזה קורה, מדוע זה קורה ואיך נוכל למדוד את רמות החמצן שלנו גם בבית ולהיות רגועים?
נשימה נתפסת אצל רובנו כתהליך טבעי שמתרחש כמובן מאליו. אבל לפעמים מחלה או מצב פיזי כלשהו מונעים מכמות מספקת של חמצן להגיע לאיברים השונים, ואז אנחנו מתקשים לנשום כמו שצריך ומרגישים שאין לנו אוויר, אפילו אם אנחנו לוקחים נשימה עמוקה.
הגוף האנושי זקוק לאיזון מדויק מאוד של חמצן בדם, הדרך למדוד את כמות החמצן בדם נעשית בעזרת מושג הנקרא ריווי חמצן (סטורציה). אחד ממרכיבי הדם הוא ההמוגלובין שתפקידו העיקרי היא להעביר את החמצן אל תאי הגוף שבמערכת הדם. חישוב של כמות חמצן בדם נעשה לפי היחס שבין ההמוגלובין שקשור לחמצן לסך כל ההמוגלובין – התוצאה היא המדד לכמות החמצן בדם והיא נמדדת באחוזים, למשל: 100% חמצן, 85 אחוזי חמצן וכן הלאה.
מספר גורמים נדרשים כדי לספק ברציפות את התאים והרקמות בגוף עם חמצן:
רמות נורמליות של חמצן בדם בבני אדם יראו תוצאה של 95-100 אחוזים בחישוב היחס המצוין לעיל. במצב של סטורציה נמוכה, או בעצם אם רמת החמצן בדם נמוכה מדי, התאים אינם יכולים לתפקד כרגיל.
היפוקסמיה היא מצב של תת חמצן בדם המוביל להיפוקסיה - מצב בו יש חוסר חמצן בתאי הגוף עקב חסימה של אספקת החמצן לגוף – זה יכול לקרות בגלל מחלה או מצב כמו טביעה, שהייה בגבהים או בעיה בזרימת הדם. השפעותיה של ההיפוקסיה תלויות בחומרת המצב - קוצר נשימה וקצב נשימה מוגבר שכיחים במצבים כאלו. כמו כן, עלולים להתרחש שינויים ברמות האנרגיה, בתפקוד הלב ובתפקוד המוח.
תופעות סטורציה נמוכות מתחת ל-80% (פחות מ-80% מההמוגלובין בדם נושא חמצן) עלולות לפגוע בתפקוד האיברים ויש לטפל במצב רפואי זה באופן מיידי שכן הוא מסכן חיים.
למרות שהם יכולים להשתנות מאדם לאדם, התסמינים הנפוצים ביותר של היפוקסיה הם:
קיימים גורמים שונים להיווצרות היפוקסיה – כולם משפיעים על רמות החמצן בדם, הנפוצים בהם:
הטיפול החיוני ביותר בחוסר חמצן הוא מתן חמצן בעזרת מסכת חמצן - במקרים רבים זו מסייעת להחזיר את רמות החמצן המאוזנות לגוף. במקרים אחרים יהיה צורך במשאף המכיל תרופה המסייעת לנשום, או בסטרואידים במקרים של דלקת ריאות. לעיתים אף יש צורך במעקב רפואי קבוע של רמות החמצן בגוף כדי לוודא שהאיזון נשמר.
מד סטורציה ובדיקת דופק acew 50d |
לרכישה בדין סטור >> |
מדידת רמת חמצן בדם נעשית בשתי דרכים. הראשונה היא בעזרת מדידה של רמות הגזים – חמצן ופחמן דו חמצני – בדם הנשאב מעורק. זוהי בדיקת סטורציה מדויקת הנותנת תמונת מצב באשר לכמות החמצן בדם.
הבדיקה השנייה נעשית בעזרת אוקסימטר – מד חמצן (Pulse oximeter). זוהי בדיקה לא פולשנית שאינה מצריכה שאיבת דם, היא בטוחה ונוחה ובשימוש נרחב בעולם הרפואה. זהו מכשיר חיישן בצורת קליפס (או אטב כביסה רחב) הממוקם לרוב על האצבע המורה או בכל מקום אחר הנחשב "דק", כלומר שבין גבולות האיבר קיים מרחק קצר, דוגמת אצבעות, אוזניים וכפות הרגליים אצל תינוקות. זאת משום שהמכשיר פועל כך שהוא מעביר 2 אורכי גל שונים של אור העוברים דרך הרקמה החיה בה זורם דם מהעורקים. אחד מהגלים מודד את ההמוגלובין והשני את החיבור של החמצן להמוגלובין. כשהגלים מגיעים לצדו השני של החיישן מתבצע חישוב של כמות החמצן בדם ומתקבלת התוצאה. דם רווי בחמצן צבעו אדום בהיר ולכן גלי האור יעברו דרכו בקלות יותר. דם שבו כמות הפחמן דו חמצני עולה על החמצן (תת חמצן), יהיה כהה יותר ולכן לגלי האור יהיה קשה יותר לעבור דרכו.
בדיקת האוקסימטר מודדת אף את הדופק וכאמור, שכיחה מאוד בבתי חולים ובמרפאות השונות. בשל שכיחותה, האפשרות להפעילה בקלות והדיוק בתוצאות, ניתן גם לבצע אותה בבית, בעיקר במקרים בהם סובלים ממחלות נשימה או נוטלים תרופות שעלולות להשפיע על ריווי החמצן בדם.
מד ריווי חמצן D50 לאצבע של חברת Acewin המשווק על ידי דין דיאגנוסטיקה, הוא דגם חדיש ומתקדם המאפשר את מדידת הדופק וריווי החמצן בדם בבית, ללא צורך להגיע לרופא. המכשיר איכותי ואמין ביותר ונותן אינדיקציה לגבי מצב החמצן בדם.
המכשיר הוא בעל תצוגה צבעונית המבוססת על טכנולוגיית ה-OLED, קל ונוח לתפעול באמצעות לחיצת כפתור.
טווח מדידת החמצן בשיעורים של 35%-99% וטווח מדידת דופק 35-250. המכשיר מופעל על ידי 2 סוללות AAA ובעל אחריות לשנה.