אחד מתוך כ-14 הריונות מסתיים בלידה מוקדמת (על פי משרד הבריאות). יש לכך סיבות שונות, למשל, תורשה, בעיות רפואיות, היסטוריה משפחתית, ולעיתים גם אין סיבה נראית לעין, לכן גם הנושא עצמו נמצא בבדיקה ומחקרים כדי לבחון האם ניתן לאבחן מראש לידה מוקדמת, האם ישנן השפעות סביבתיות שניתן לבטל על מנת למנוע לידה מוקדמת וכן הלאה.
לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת טרם זמנה, כלומר בטרם הגעה ל-37 שבועות של היריון, כשהזמן המלא לתקופת היריון הוא כ-40 שבועות. תינוק שנולד טרם זמנו נקרא פג.
הטיפול בפגים תלוי בעד כמה התפתח העובר בבטן אמו – כלומר, באיזה שבוע הוא נולד, האם הריאות מתפקדות כראוי וכדומה. ישנם פגים הזקוקים לאשפוז קצר ויש כאלה שיצטרכו להישאר בפגייה במשך זמן רב על מנת שיתפתחו למצב בו יוכלו לנשום בכוחות עצמם, לאכול ולעכל ללא בעיות, וכמובן לשם ניטור ובדיקות יומיומיות של מצבם.
הורים רבים מרגישים חסרי אונים מול התינוק הקטנטן שמולם, במקום לחבק ולנשק את הילד שלהם, הם צריכים לראות אותו באינקובאטור, מחובר למכשירים שמנטרים אותו, מואכל דרך צינורית וללא יכולת לקבל את החום והאהבה שהם רוצים להעניק לו. כדי להרגיש חלק מהתהליך, מומלץ להיות שותפים פעילים לכל מה שקורה לילדכם, לשוחח עם הרופאים המטפלים, להבין כל חלק בתהליך הרפואי, וגם לדבר עם התינוק, וברגע שמתאפשר – לגעת בו, כדי שיבין שיש מישהו איתו.
אחרי השחרור מבית החולים וההגעה הביתה, הורים רבים מרגישים לחץ גדול, חששות ופחדים, שכן מעתה התינוק באחריותם המלאה, הוא תחת עינם הבוחנת והם צריכים להשגיח ולעקוב אחר כל שינוי ולוודא שההתפתחות שלו תקינה.
השנה הראשונה בחיי הפג היא קריטית, צריך לשים לב למשקל הגוף שלו, לחום הגוף, לוודא שאין בעיות נשימה ולבדוק את קצב ההתפתחות שלו. אם בבית החולים הצוות הרפואי היה אחראי על ניטור מצבו של התינוק בעזרת מכשור רפואי, כשאתם בבית החששות גוברים משום שאין ברשותכם את הכלים הרפואיים. יחד עם זאת, ישנו מכשור רפואי שניתן להחזיק בבית ובעזרתו לנטר את מצבו של התינוק ולהיות רגועים, או להבין שיש צורך בפנייה לרופא.
מד לחץ דם המשולב במד סטורציה (ריווי חמצן בדם) של דין דיאגנוסטיקה מאפשר ניטור מדדים אצל פגים, הוא מותאם במיוחד לגדלים שונים ויכול לבדוק לחץ דם, רמות חמצן בדם ודופק.
מד הסטורציה מודד את ריווי החמצן בדם, בגילאים שונים נמדדים אחוזים שונים ולפי התוצאה ניתן לדעת האם מדובר בחוסר בחמצן. בטרם היציאה מבית החולים, יש לבדוק עם הרופאים מתי שינוי בריווי החמצן עלול להיות מסוכן – בהתאם למצבו הרפואי של ילדכם, ובכל מקרה, גם אם מדובר בשינוי קטן, מומלץ להתייעץ עם הרופא המלווה.
באשר לדופק, אצל תינוקות הדופק מהיר הרבה יותר מאשר אצל מבוגרים, לרוב הוא בין 100 ל-120, אצל ילדים בין הגילאים שנה ל-8 הוא בין 80 ל-120 ובגילאי 8 ומעלה הוא בין 60 ל-100 במצב מנוחה.
היכולת להיות מעודכנים כל הזמן במצבו של התינוק, ללא צורך לצאת מהבית, משמעותית מאוד עבור משפחה שחוותה חוויה לא קלה עם לידת הפג, כך ההורים מרגישים יותר בשליטה והתינוק לא צריך לעבור שוב ושוב חוויה לא נעימה של הגעה לבית חולים ובדיקות מדדים שונות.