צור קשר
צור קשר
צור קשר
התינוק שלך מוגן היטב בתוך שק מי השפיר המספק לו טמפ' קבועה, הגנה מפני טראומות שונות ושומר עליו היטב. אבל לעיתים מתרחשת דליפת מי שפיר העלולה לסכן אותך ואת עוברך. כיצד מזהים דליפה כזו בצורה מדויקת עוד בטרם הפנייה לרופא ומהם הטיפולים המוצעים. המדריך המלא
 |
| AL-Sense - בדיקה עצמית פשוטה המיועדת לזהות דליפה אפשרית של מי שפיר |
| לרכישה >> |
מי שפיר הם הנוזל המצוי בשק השפיר שברחם בזמן היריון, ותפקידו להקיף ולהגן על העובר. דליפה של מי שפיר מתרחשת כשנוצר קרע בשק השפיר ובקרומים העוטפים אותו. מחקרים מצאו כי 10-8% מהנשים ההרות סובלות מדליפת מי שפיר מוקדמת העלולה לגרום ללידה מוקדמת ופגיעה בעובר ובאם (מתוך "מיילדות וגניקולוגיה", ספרייה הבינ"ל לרפואה, המכון הלאומי לבריאות, ארה"ב, 2008).
יש לא מעט סימנים לזיהוי התהליך: העיקרית שבהם היא תחושת רטיבות מתמשכת או תחושת רטיבות המופיעה בתדירות משתנה. הסימן השני מאופיין בדליפה מועטה המתרחשת בעיקר כשהאישה ההרה בתנועה, ולכן קשה יותר לאיתור.
במרבית המקרים דליפת מי שפיר מתרחשת בטרימסטר השלישי של ההיריון (לאחר שבוע 30), כאשר ירידת המים מתרחשת לאחר שבוע 37 הדבר עשוי לבשר את תחילת הלידה. בשלב מוקדם יותר של הטרימסטר השלישי, יש לבצע בדיקות הקשורות בהתפתחות העובר, על מנת לבדוק האם הריאות התפתחו כך שניתן ליילד או שיש צורך בטיפול למניעת זיהומים וסיבוכים בהיריון אצל האם והעובר.
בטרימסטר הראשון והשני שכיחות התופעה נמוכה יותר, אך אם היא מתרחשת, נדרש בירור רפואי מיידי.
מי השפיר נוצרים ממקורות שונים ויש להם תפקיד חשוב וחיוני בהתפתחותו הנורמאלית של העובר. בין היתר הם משמרים טמפ' קבועה בחלל הרחם, מגנים על חבל הטבור המחבר בעת ההיריון בין השליה לעובר ומשמש להעברת מזון אל העובר והפרשות מהעובר חזרה לאם, מגנים עליו מפני טראומה העלולה להתרחש בתוך ו/או מחוץ לגוף האם והם משמשים מקור של נוזלים ומרכיבים תזונתיים.
בנוסף, מי השפיר משמשים כנוזל אנטי דלקתי ומספקים לעובר סביבה שבה הוא יכול להתפתח, הם מאפשרים את התפתחות הלב, הריאות, המערכת הגרמית (עצמות הגוף) , מערכת השרירים וכן את מערכת העיכול משום שהעובר בולע ולמעשה גם נושם את המים בעת התפתחות המערכות הללו.
שק השפיר מתחיל להתמלא בערך כשבועיים לאחר ההפריה, והוא מתמלא בעיקר במים. מספר שבועות לאחר מכן הנוזל הופך להיות עשיר במרכיבים אשר יסייעו לעובר לגדול ומכיל הורמונים, תאים הבונים את המערכת החיסונית, חלבונים, פחמימות, שומנים, חומצות מלח, שתנן (של העובר) ועוד.
במהלך השליש הראשון של ההיריון המקור העיקרי למי השפיר הוא הדם האימהי שעובר תהליך של סינון. כמות מי השפיר הם בערך 60 מיליליטר לאחר 12 שבועות של היריון.
במהלך השליש השני של ההיריון, המקור העיקרי של מי השפיר הוא בנוזל חוץ-תאי שפעפע החוצה מעור העובר. אחרי 16 שבועות של היריון כמות מי השפיר היא 175 מיליליטר.
במהלך השליש האחרון של ההיריון, עיקר מי השפיר מקורם בשתן עוברי, ומקורות נוספים כגון הריאות ונוזל שעבר סינון מהשליה. ההפרשות מהריאות והשליה תורמים עד כ-20% מכמות מי השפיר בשליש האחרון של ההיריון. כמות מי השפיר בין השבועות 34 ל-38 של ההיריון הם בין 400 ל-1,200 מיליליטר.
בדיקת מי שפיר היא הליך רפואי הנועד לאבחן מומים בעובר בזמן ההיריון. במהלך הבדיקה מוציאים דגימה נוזלית בכמות קטנה, בשאיבה מבעד לדופן הבטן באמצעות מזרק. הבדיקה מתבצעת ברגע שיש כמות מספקת של מי שפיר סביב העובר, על מנת לקחת את הדגימה באופן בטוח – היא מתרחשת לרוב החל מהשבוע ה-13 להיריון כשהבדיקות מתבצעות לרוב בין שבועות 15 ל-20 של ההיריון.
הבדיקה מאפשרת לבחון תופעות לא סדירות בזמן ההיריון וכן בודקת אפשרות למומים העלולים להתרחש במהלך היריון בסיכון מוגבר, או בשל גנטיקה משפחתית, כגון סיסטיק פיברוזיס, תסמונת דאון ואחרים.
בדיקה של כמות מי השפיר נעשית בזמן בדיקת האולטראסאונד, מה שמאפשר לבצע חישוב של כמות מי השפיר הנמצאים ברחם. ישנם שני חישובים - חישוב ה-AFI וחישוב ה-MPV, אם ישנה כמות נמוכה יותר של מי שפיר מהמדד הממוצע, ייתכן שמדובר בדליפת מי שפיר.
על פי מחקרים, דליפת מי שפיר מתרחשת ב-3% מההריונות וגורמת ל-30% מהלידות המוקדמות. היא עלולה לגרום לסיבוכים בהתפתחות העובר, בין היתר בהתפתחות הריאות, ולנזקים למערכת העצמות והשרירים של העובר (מתוך "יישומיי כלכלת בריאות ומדיניות הבריאות", ספרייה הבינ"ל לרפואה, המכון הלאומי לבריאות, ארה"ב 2015).
סיכון נוסף לעובר הוא במקרים בהם הדליפה גורמת לצניחת חבל הטבור, דבר העלול להפריע לנשימתו של העובר או להיפרדות מוקדמת של השליה, תופעה הגורמת לדימום וללידה מוקדמת. מעבר לסיכון לעובר, האם נמצאת בסיכון לסיבוכים ולזיהום בשק ההיריון ובדם.
כאשר נוצר קרע בשק מי השפיר ואלה מופרשים דרך הנרתיק מדובר בדליפת מי שפיר. תופעה זו יכולה להתרחש בשל שינויים בצוואר הרחם או לאחר דיקור מי שפיר – אם כי במחקר שנעשה ב-2016 בביה"ח שערי צדק בירושלים בשיתוף עם בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, צוין כי בספרות הרפואית האנגלית נמצא כי ב-55 השנים האחרונות נרשמו רק 2 מקרים של פגיעה במי השפיר בעקבות דיקור מי שפיר.
כמו כן, תופעה זו עלולה להתרחש בשל זיהום בקטריאלי, מבנה פגום של שק מי השפיר, זיהום בנרתיק/ בשלפוחית השתן או בצוואר הרחם, כמות נמוכה של מי שפיר, פגיעה או טראומה בשק מי השפיר, לחץ ומתח, אורח חיים המסכן את ההיריון, הצטלקויות מניתוחים באזור צוואר הרחם או בשלפוחית השתן והיסטוריה של הריונות קודמים עם פגיעה בשק מי השפיר.
הדליפה מורגשת כרטיבות בתחתונים. חשוב לציין כי תחושה זו היא תופעה מוכרת היטב בקרב נשים בהיריון, ומתרחשת לרוב בשל דליפת שתן, הפרשות מהנרתיק והזעה מרובה ולא עקב דליפת מי שפיר. יחד עם זאת, כדי לשלול בעיה כלשהי, מומלץ לשים לב לסימנים נוספים.
עליית חום פתאומית לטמפ' של 38 מעלות ולאורך זמן, עלולה להתרחש בשל זיהום בקרומי שק השפיר. הזיהום מסכן הן את האם והן את העובר – האם עלולה אף לפתח הרעלת דם. סכנה נוספת כתוצאה מזיהום במי השפיר היא לידה מוקדמת המציבה את העובר שטרם התפתח דיו, בסכנת חיים.
סכנה נוספת נשקפת לנשים הרות הנושאות סוג של חיידק הסטרפטוקוקוס, ה-GBS. אם אכן נמצא כי האישה ההרה נושאת את החיידק, עליה ליטול אנטיביוטיקה בזמן ההיריון, שאם לא כך, במקרה של דליפה של מי שפיר טרם זמנה, קיימת סכנה שהלידה תחל כשאין הגנה של אנטיביוטיקה, מה שמסכן מאוד את העובר, וגם את פוריות האישה בשל הידבקויות ברחם המשפיעות על כניסה טבעית להיריון.
חשוב להבחין באיזה שלב של ההיריון עולה החשד לדליפת מי שפיר. אם הדליפה מתרחשת בתחילת תהליך הלידה, בכמות מזערית או גדולה, מדובר בתהליך טבעי ואין לחשוש ממנו. אבל אם הדליפה מתרחשת בשלבים המוקדמים של ההיריון, כלומר לפני השבוע ה-35, לרוב אין מדובר בירידת מים המבשרת על תחילת תהליך הלידה, אלא בדליפה חלקית של מי שפיר העלולה לסכן את העובר.
אחת האפשרויות העומדות בפנייך היא לבצע בדיקה ביתית, המדויקת בתוצאותיה במעל ל-90%. ברגע שהאישה ההרה מרגישה ברטיבות בתחתונים שאינה נראית לה כבריחת שתן – שכן לרוב לשתן יש ריח ברור - או הפרשה מהנרתיק בגוון לבן או צהוב – אפשר להשתמש בפד מיוחד דוגמת ה-AL SENSE הנותן אינדיקציה מדויקת האם מדובר בדליפת מי שפיר.
אופן הבדיקה פשוט מאוד, מניחים את הפד על התחתונים וממתינים עד שיש תחושה של רטיבות בתחתונים. מסירים את הפד וממתינים כ-10 דקות להופעת כתם צבע על הפד עצמו. כתם בגוון ירוק או כחול מהווה אינדיקציה שמדובר בדליפה של מי שפיר ויש ליצור קשר עם הרופא. כתם צהוב או שקוף מתייחס לדליפה שמקורה בשתן.
פד AL SENSE מאפשר מעקב ביתי, נותן תוצאות אפילו במקרים של דליפה מזערית ומספק יכולת אבחנה מדויקת בין שתן למי שפיר עם תוצאות הנראות עד לשעתיים על גבי הפד.
בכל מקרה של חשש או במידה וקיבלת תשובה חיובית לאחר הבדיקה הביתית יש לפנות לרופא.
טיפול בדליפת מי שפיר מתבצע בהתאם למצב התקדמות ההיריון.
אם האישה קרובה לתאריך הלידה, הרופא עשוי להציע לזרז את הלידה. אם האישה איננה קרובה לתאריך הלידה, הרופא יציע מספר אפשרויות רפואיות בשילוב ניטור קפדני של העובר ושל האם.
ראשית, כמובן, הרופא יוודא שאכן מדובר בדליפת מי שפיר. במקרה של דליפה מזערית בגלל קרעים מינוריים, יתכן והרופא יציע ניטור תכוף של ההיריון על מנת לוודא שהקרעים מתאחים לבדם. קרעים גדולים יותר ידרשו טיפול רפואי מיידי על מנת למנוע פגיעה באם ובעובר.
בכל מקרה של חריגה במי השפיר – מעט מדי או הרבה מדי – הרופא יבצע ניטור של המצב ולעיתים תתבצע הקזה של מי שפיר (במקרים של כמות גבוהה מדי) או החדרה של נוזלים נוספים לשק מי השפיר (במקרים של כמות נמוכה מדי).
במהלך ההיריון גופך עובר שינויים רבים, ככל שתדעי יותר על השינויים ועל הסיכונים, כך תוכלי להיות מוכנה ומודעת לכל שינוי שיאפשר לך היריון בריא.
.png?h=227 "מניעת כאבים בהיריון")