צור קשר
צור קשר
צור קשר
ההערכה היא שכרבע מהנשים שסובלות מדליפת שתן, סובלות מבעיות בעת קיום יחסי מין, אך אינן מטפלות בכך בשל הבושה לשוחח על הנושא עם הרופא המטפל - בכך הן מונעות מעצמן טיפול ופתרון של הבעיה בעזרת תרגול ואביזרי עזר שיכולים לשנות את חייהן.
"דליפת שתן היא מצד אחד, אחת הבעיות השכיחות אצל הנשים, ומצד שני, אחת הבעיות הפחות מדוברות מבחינת טיפול, בשל הבושה שחשות אותן נשים. לעיתים זה נושא שמביך יותר לדבר עליו מאשר על סקס", אומר ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג, המטפל בתחום הזוגיות והמיניות.
"יש משהו בדיבור על הפרשות הגוף שנראה לנו מלוכלך – וזו בעצם מחשבה שגויה על ההתנהלות הרצויה של הגוף שלנו. דליפת שתן, למשל, נתפסת כסוג של חולשה ובושה, ובגלל שלא מדברים על זה, סובלים שלא לצורך. יש לא מעט טיפולים שיכולים לשפר בצורה ניכרת את אורח החיים של מי שסובלת מדליפת שתן", הוא מחדד.
עוד מציין ד"ר דריי כי מחקרים שנעשו מראים שכ-30% מהנשים שעברו לפחות לידה אחת, יסבלו מדליפת שתן במרוצת חייהן – מעטות מהן יפנו לטיפול בבעיה. ההערכה היא עד לשנת 2018 כ-423 מיליון אנשים ברחבי העולם יסבלו מדליפת שתן.
דליפת שתן במאמץ היא הצורה השכיחה ביותר והיא נפוצה במיוחד אצל נשים צעירות ועד גיל המעבר. הדליפה מתרחשת כשנוצר לחץ באזור הבטן, כמו שיעול, התעטשות או פעילות גופנית דוגמת קפיצה, ריצה, הליכה מהירה ומשחקי ספורט למיניהם. דליפה זו שכיחה טרום גיל המעבר ולרוב איננה מחמירה עם גיל המעבר.
איבוד שתן בדחיפות, הנקרא גם "תסמונת השלפוחית הרגיזה", נפוץ אצל נשים מבוגרות ובמקרה זה איבוד שתן בלתי רצוני מלווה בתחושת דחיפות למתן שתן. הבעיה נוצרת מהתכווצויות בלתי מבוקרות של דופן שלפוחית השתן.
במרוצת חיינו הגוף שלנו עובר לא מעט שינויים ועם העלייה בגיל ואירועים שונים שהגוף עובר (לידות, ניתוחים, טיפולים תרופתיים ועוד), השרירים שלנו נחלשים. התרופפות השרירים ורקמות החיבור עלולה לגרום להיחלשות של איברים מסוימים, דוגמת אזור רצפת האגן.
רצפת האגן היא בעלת מבנה מכיל, כמו ערסל גדול שעליו נשענים איברי האגן - הרחם, שלפוחית השתן, החלחולת (רקטום) ושאר המעי הגס. צניחה של רצפת האגן מחלישה את התמיכה הפיזית באיברים אלו.
סיבה עיקרית לצניחת רצפת האגן היא הריונות – מדובר על השפעה לטווח הארוך, משום שלידות יוצרות שינויים באגן. יחד עם זאת, בשל גיל היולדת, לא נראה או מורגש שינוי כלשהו משום שהשרירים עדיין חזקים ומחזיקים את האיברים.
סיבה משמעותית נוספת היא העלייה בגיל שהשפעתה היא היחלשות השרירים, השינוי חל בעיקר בשל ירידה בהפרשת הורמון האסטרוגן בגוף האישה . כתוצאה מכך נחלשים שרירי האגן האחראים בין היתר לשליטה בסוגרים, כך שנשים בגילאי טרום המעבר, גיל המעבר והלאה, נמצאות בסיכון מוגבר לאי-שליטה בבריחת שתן.
במחקר שנערך בין 2012 ל-2013 אצל נשים שחלקן סבלו מדליפת שתן ואחרות לא, נמצא כי כ-45% מהן ממעטות לקיים יחסי מין מסיבות שונות, מעל למחצית מהן, (53%) סבלו מדליפת שתן.
"דליפת שתן יכולה להשפיע מאוד על אורח חייה של האישה, היא מאבדת את הביטחון העצמי שלה כי היא מרגישה שהיא לא שולטת בחייה, ואז היא יותר עצורה, פחות נהנית, וכמובן שיש לזה השפעה על המיניות שלה.
"בזמן הסקס היא כל הזמן עסוקה במחשבות על מה עלול לקרות ולא יכולה להשתחרר ולהירגע, ולפיכך גם לא נהנית מהאקט המיני," מסביר ד"ר דריי.
"שרירי רצפת האגן, שאמורים להוות מחסומים, נחלשים ואז מתרחשת דליפת שתן, ולעיתים גם דליפה של צואה וגזים – כל זה גורם למבוכה רבה אצל נשים עד כדי כך שהן נמנעות מסקס – זה סוג של חרדת ביצוע אצל נשים. נקודה חשובה נוספת היא שהשרירים הללו מסייעים לאישה להגיע לאורגזמה, כך שהיא עלולה לחוות אורגזמות חלשות יותר, או בכלל לא."
אגב, נשים צעירות נוטות פחות להתלונן על הבעיה, משום שבעיניהן מדובר במצב המתקשר לגיל מבוגר והן מתביישות בכך. דווקא נשים אחרי גירושין, מציין ד"ר דריי, מטפלות יותר בבעיה, משום שהן רוצות ליהנות מחיי מין. כך גם נשים בגיל מבוגר שמבינות שהגוף עובר שינויים ויש לטפל בו.
ההערכה היא כעד רבע מהנשים שסובלות מדליפת שתן סובלות מבעיות בעת קיום יחסי מין. אבל למרות שדליפת שתן נחשבת לשכיחה בתקופת טרום גיל המעבר, היא איננה נחשבת למצב נתון ובלתי נמנע הקשור בהזדקנות, ואיננה צריכה להפוך לחלק בלתי נפרד ומטריד בחיי היומיום.
"ברוב המקרים יש הרבה תרגילים, מכשירים פיזיותרפיים ואביזרי עזר שיכולים לעזור בבעיה", מסביר ד"ר דריי. "אבל צריך לדעת גם שזה דורש עבודה והתמדה, מדובר בשרירים שצריך לזהות ולדעת בדיוק איזה תרגילים מתאימים לבעיה ואת מה צריך לחזק," הוא מדגיש.
במחקר 5 שהתבצע בתחילת שנות ה-2000 דיווחו שליש מהמטופלות שסבלו מצניחת אגן דיווחו כי מצב רצפת האגן שלהן השפיע בצורה מתונה עד חדה על יכולתן לקיים יחסי מין. נשים שהופנו לטיפול, נטו פחות לדווח על דליפת שתן במהלך יחסי מין אחרי שביצעו את הטיפול המתאים.
קיימות מספר אפשרויות טיפול בדליפת שתן, בהתאם להוראות הרופא. ברוב המקרים תופנה המטופלת לפיזיותרפיה של רצפת האגן בשילוב תרגילים מתאימים, וכן להשתמש באמצעי עזר - לפי שיקול דעתו המקצועי של המטפל.
שלב 1 - מציאת השרירים הנכונים - יש להתחיל במציאת השרירים הנכונים לשם כיווץ והרפיית שרירי רצפת האגן. ניתן בהתחלה להפסיק מתן שתן באמצע על מנת להבין כיצד לבצע את התרגיל ולשלוט בשרירים הנכונים. אין לחזור על עצירת השתן כתרגול, אלא לצורך זיהוי השרירים בלבד.
שלב 2 – תרגול שרירי רצפת האגן - עמדת מוצא: שכיבה על הגב בברכיים כפופות.
דגשים: רצוי לבצע לאחר ריקון השלפוחית. בנוסף יש להקפיד על כיווץ שרירי רצפת האגן בלבד בלא לגייס את שרירי הבטן, האגן או מקרבי הירכיים.
תרגיל 1
תרגיל 2
רצוי לתרגל בהמשך גם בעמדות מוצא אחרות לרבות ישיבה/ עמידה. כמו כן, רצוי להכניס את התרגול לפעילות היומיום – הליכה / נהיגה / בעת רחיצת כלים וכדומה.
להגברת הגירוי התחושתי של השרירים לצורך גיוס טוב יותר של השרירים ניתן להניח יד באזור המפשעה / להחדיר אצבע לנרתיק/ לשבת כאשר האזור הקדמי של רצפת האגן במגע מלא עם מושב הכיסא.
Peflex הם משקולות חציוניות לחיזוק רצפת האגן. בעזרת הקפדה על ההנחיות הברורות והפשוטות המצורפות, תלמדי בקלות כיצד לחזק את שרירי רצפת האגן בעזרת טמפון רגיל ומשקולות peflex.
השימוש ב-Peflex מסייע להגביר מודעות לשרירים המשמשים בתרגול יוגה, פילאטיס, פאולה וכו' ומאפשר לך להגביר את רמת הקושי בהתאם למידת ההתקדמות האישית שלך.
התרגול עם Peflex נמשך רק 5 עד 10 דקות, פעמיים או שלוש בשבוע! וניתן לתרגול במנחים שונים.
מקורות
מתוך "מדברים על דליפת שתן – הצעד הראשון במניעה וטיפול", הספרייה הלאומית לרפואה, המוסד הלאומי לבריאות, ארה"ב, 2015
מתוך " גיל המעבר: השפעות על רצפת האגן, הסימפטומים ואפשרויות הטיפול", זמן סיעוד, 2009
מתוך אתר NAMS – האגודה הצפון אמריקנית לגיל המעבר
מתוך "מהי ההשפעה האמיתית של דליפת שתן על אי תפקוד מיני אצל נשים? מחקר קבוצת בקרה", הספרייה הלאומית לרפואה, המוסד הלאומי לבריאות, ארה"ב, 2017
מתוך "תפקוד מיני אצל נשים עם דליפת שתן וצניחת רצפת אגן", מגזין מיילדות וגינקולוגיה, 2002
.jpg?h=227 "נעים מאוד, תרגילי קיגל!")